סיים את תפקידו

זה הזוי, עצוב ובעיקר מפחיד- כל הסיפור הזה סביב מכשיר הטלפון שאני עוברת בימים האחרונים- העוצמות, התחושות, החרדה הקיומית, חוסר האונים
ניהיתי חולה פיזית, אבל ממש חולה , אני לא זוכרת מתי הרגשתי ככה.
 
זה התחיל מהסוללה שהצליחה להחזיק  פחות משעתיים, אבל הסתדרתי, דאגתי תמיד לחיבור חשמל קרוב והמטען היה צמוד אלי לכל מקום.
גיליתי והכרתי שקעים בכל מקום במרחב הציבורי, בקניונים , בתי קפה ואפילו לא התביישתי להכנס לחנות אחת ולבקש להתחבר לחשמל ולהטען לכמה דקות ארוכות. גיליתי שקעים בכל מיני מקומות ציבוריים ואיכשהו הסתדרתי ויש לי גם מטען ניד סולארי למקרי חירום (פחות מסתדרת איתו).
 
ואז זה קרה – נפל לי המכשיר והמסך נשבר.
הלכתי איתו כמה ימים, הוא היה צריך עוד נפילה אחת קטנה כדי שיגיע לקריסה מוחלטת וזה קרה – שעה לפני שאני צריכה להוציא את הילדים מהגן – ממש מזל
 
רצתי לחנות התיקונים מתחת לבית – בחצי שעה החליפו לי מסך משובח עם מגן זכוכית וסוללה חדשה.
 
מיהרתי לגן שמחה וטובת לב אך אויה כבר אז התחילו צרות, ניתוקים, שיבושים ועוד הפרעות, למחרת חולה עם חום כאבים בגרון וחולשה כללית התייצבתי בחנות – ניסו לשדרג לי תוכנה אמרו אולי יעזור.
גורנישט ונישט הטלפון קרס. ואני יחד איתו. אין לי ברירה אלא לרכוש מכשיר חדש לכאורה זה ארוע שולי אך העוצמות שיוצאות ממני ההתעסקות האובססיבית מדירים מעיני שינה וגם מעצמי וכולי.
ואני חולה מרגישה רע מנותקת מהעולם-מזל שגם בגיל 40 פלוס אימי היקרה מתייצבת עם כוס תה חיבוק ונייד משלה להתעסק איתו לבינתיים בזמן שהיא מנקה ומסדרת את הבלגן שהצטבר בימים האלו בבית. אז אני עכשיו מבריאה ובדרך לרכוש לי נייד חדש ולהפרד מזה הנוכחי שסיים את תפקידו- רוצה לכתוב סיים את  חייו אבל מבינה שהעיסוק סביבו וההשלכות שאני משליכה והחשיבות ובעיקר המקום שאני נותנת לו בחיי הפכו אותו לממש חי. ועכשיו הוא מת.
 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s